הטיפול בשיתוק מוחין נעשה עם כמה אנשי מקצוע בתחום הבריאות, יש צורך לפחות רופא, אחות, פיזיותרפיסט, רופא שיניים, תזונאי ומטפל בעיסוק, כך שמגבלות הפרט יקטנו ואיכות החיים שלהם תשתפר.
התרופה לשיתוק מוחין אינה קיימת, אך הטיפול עשוי לסייע בהפחתת הסימפטומים וההשלכות של שיתוק, וניתוחים אורתופדיים יכולים לשלוט בכמה מומים בזרועות, בידיים, ברגליים או ברגל כדי לייצב את המפרקים ולהקל על הכאב אם זה קיים.
תרופות עבור שיתוק מוחין
הנוירופדרמטיקאי עשוי לרשום את השימוש בתרופות כדי לשלוט בהתקפים ובצפיפות כגון בקלופן, דיאזפם, קלונזיפאם, דנטראולין, קלונידין, טיזנידין, קלופרוזין, וכן בוטוקס כדי לשלוט על הספסטיות.
פיזיותרפיה לשיתוק מוחין
פיזיותרפיה בילדים עם שיתוק מוחין יכולה לעזור להכין את הילד להתכונן לישיבה, לקום, לקחת כמה צעדים או אפילו ללכת, לקבל חפצים ואפילו לאכול, אם כי המטפל תמיד צריך עזרה כל הפעילויות האלה.
פסיכומוטריות היא סוג של פיזיותרפיה מתאימה מאוד לטיפול במקרה של שיתוק מוחין, שם התרגילים חייבים להיות שובבים וניתן לבצע על הרצפה, על מזרן המשרד או על גבי כדור גדול, רצוי מול המראה עבור כי המטפל יש זווית ראייה טובה יותר, ולכן זה יכול להיות גם שימושי כדי לקבל את תשומת הלב של הילד.
פיזיותרפיה מועילה מאוד משום שהיא מסייעת:
- שפר את היציבה של הילד, טונוס שרירים ונשימה;
- רפלקסים בקרה, לשפר את הטון להקל על התנועה;
- הגדל את הגמישות ואת רוחב המפרקים.
מפגשים פיזיותרפיה רצוי לבצע מדי יום, אבל אם הילד מגורה כראוי מדי יום על ידי המטפלים שלהם, תדירות הפיזיותרפיה עשוי להיות 1 או 2 פעמים בשבוע.
תרגילי מתיחה צריך להתבצע לאט ובזהירות, כל יום. חיזוק שרירים הוא לא תמיד רצוי כי כאשר יש פגיעה מרכזית, זה סוג של תרגיל יכול לחזק את הפציעה ולהגביר את הספסטיות.